תפקיד הדְרַגוֹמָן באימפריה העות'מאנית

הדרגומנים יכולים להיחשב כאבות המייסדים של התרגום הדיפלומטי והמתורגמנות באימפריה העות'מאנית ובהמשך בתורכיה

Audience of Charles Gravier, Comte De Vergennes, with the Sultan Osman III in Constantinople", painted by Antoine de Favray in 1755. The dragoman (third from left) can be distinguished by his uniform.
Photo credits: Photo credits: Wikipedia Commons

במהלך ההיסטוריה, מדינה שביקשה לכונן יחסים עם מדינה אחרת נדרשה לסיועם של אנשים דוברי שפות אשר יכולים היו לסייע לדיפלומטים לבצע את שליחותם. אותם מתורגמנים ומתרגמים כונו "דְרַגוֹמָנִים" באימפריה העות'מאנית. הדרגומנים מהווים מוסד שאינו ידוע כל צרכו ותולדותיהם שזורות בראשית היחסים הסדירים בין מדינות המערב לבין האימפריה העות'מאנית[1].

במדינות המוסלמיות הופיעו הדרגומנים לראשונה במאה השמינית, בתקופת שושלת האֲבַּסידים. הם פעלו גם תחת המַמְלוּכּים במצרים והסֶלְג'וּקים באנטוליה. תחת הסלג'וקים מונה הדרגומן על ידי פירמאן [צו מלכותי]. האימפריה העות'מאנית המשיכה באותה מסורת[2].

תולדות התרגום והמתורגמנות הדיפלומטיים באימפריה העות'מאנית קשורות קשר הדוק לדרגומנים. אלה יכולים להיחשב האבות המייסדים של התרגום הדיפלומטי והמתורגמנות באימפריה העות'מאנית ובהמשך בתורכיה. סיפורם נפתח עם המגעים הראשונים והאמנות הראשונות שנחתמו עם מעצמות המערב.

בשנת 1454 שלחה ונציה שגריר לאיסטנבול המכונה בַּלְיוֹס ((Balyos[3]. בעקבות הרפובליקה של ונציה שלחו גם פולין (ב-1475), רוסיה (ב-1497), אוסטריה (ב-1528), צרפת[4] (ב-1535), אנגליה (ב-1583) והולנד (ב-1612) שגרירים משלהן לכונן יחסים עם האימפריה העות'מאנית.

אך בטרם נעמיק באותם אישים יוצאי-דופן, הבה נבחן את מקור המילה "דרגומן".

מקור המילה "דְרַגוֹמָן"

קיימות תיאוריות רבות לגבי מקור המונח "דרגומן". מילה זו, שמקורה סורי, הושאלה על ידי הערבית (tardjumán) ובהמשך על ידי התורכית (tercϋman). הגירסאות הקדומות ביותר של המילה הן tagmâna ו-targem. המונח התגלגל אל הלטינית (turchimannus, dragumanus, dracmandus, turchimannus); אל האיטלקית (drogmano, dragomanno, turcimanno); אל הצרפתית (drughement, drugement, drogman, truchement); אל הספרדית (turchiman, trujaman); אל הגרמנית (dragoman); אל הבולגרית (ꝺpaƨomaʜuʜ); אל הפורטוגלית (turgeman); אל הסרבית (terduman, dragomani); אל הפולנית (turdzyman); אל היוונית הביזנטית (dragomanus) ואל הפלמית (droogman).

באותה עת השתמשו במילה בשפות התורכיות בגירסאות dilmaç או tilmaç. כיום, אותה מילה הושאלה על ידי כמה מן השפות האירופיות כגון הגרמנית (Tolmetsch ואחר כך Dolmetscher[5]), הרוסית (moлeaч, אף כי בשימוש מועט כיום), הצ'כית (tlumoč), ההונגרית (tolmács), המקדונית (moлkyɞaч), הפולנית (tlumacz), וכו'. המילה עדיין בשימוש בתורכית כיום. באזרביג'אנית, המילים tǝrcümǝçi (מתרגם/מתורגמן) ו-dilmanc (מתורגמן) גם הן בשימוש.

 אף כי המילה "tercüman" שימשה במסמכים עות'מאנים לציון מתורגמנים-מתרגמים של שגרירויות וקונסוליות, הייתה זו המילה "dragoman" אשר שימשה בכמעט כל השפות האירופיות[6]. עם זאת, איותה והגייתה השתנו משפה אחת לאחרת, כפי שהודגם בדוגמאות דלעיל.

הדרגומנים

השער הנשגב [כינויה של האימפריה העות'מאנית] והנציגויות הדיפלומטיות המערביות באימפריה העות'מאנית נדרשו לאנשים ששלטו הן בשפות המערביות והן במזרחיות וכן היו בקיאים בהבדלים התרבותיים ובכללי ההתנהגות הן של העות'מאנים והן של המערבים. באירופה, אנשים אלה נודעו כ-"dragomans". תפקידי הדרגומן היו רבים: תרגום ומתורגמנות פוליטיים ומסחריים בין השער הנשגב לבין השגרירים והקונסולים של מעצמות המערב. הם כוננו שושלות של ממש של דרגומנים במזרח, ממוצא "לאומי" או "לבנטיני"[7] וייצגו את "הלטינים העות'מאנים". בהמשך פעלו באימפריה העות'מאנית והמשיכו למלא תפקידיהם עד לסופה של האימפריה. בתוך האימפריה העות'מאנית התקיימו שתי קטגוריות עיקריות של דרגומנים:

1. דרגומנים של הדיוואן הקיסרי של הסולטן (Dîvân-ı Hümâyûn tercümanları)

הדרגומנים של הדיוואן הקיסרי של הסולטן (Dîvân-ı Hümâyûn tercümanları) היו עובדי מדינה של האימפריה העות'מאנית ונודעו גם במערב כ"דרגומנים הגדולים". הם החזיקו במשרות רמות מאד, אף שרצופות סיכונים. לפני תקופת התנזימאת[8] הם החזיקו במשרה הרמה ביותר אחרי זו של הראיס-אל כותאב[9].

הדרוגמן הגדול (Baştercüman) או הדרוגמן הגדול של השער הנשגב (Bâb-i-âli baştercümanı) היה מעין מתרגם-מתורגמן ראשי שפיקח על צוות של מתרגמים ומתורגמנים. ניתן להשוותם למתרגמים ומתורגמנים העובדים עבור נשיאים ומשרדי ממשלה בעולם המודרני.    

עבודת הדרוגמן הגדול כללה:

  • תרגום מפגשי הווזיר הגדול עם נציגים זרים.
  • תרגום מכתבים שנשלחו על ידי נציגויות זרות לסולטן ולווזיר הגדול במהלך קבלות פנים.
  • השתתפות במפגשי הווזיר הגדול עם נציגים זרים וניסוח סיכומים של מפגשים אלה.
  • השתתפות במשלחות עות'מאניות שנשלחו לחו"ל.
  • תרגום במהלך משאים ומתנים דו-צדדיים.
  • ניסוח כל תכתובת שנשלחה למעצמות המערב.

בתחילה לא הורשו הדרוגמנים הגדולים להשתתף במשא ומתן, אך נוהג זה השתנה החל מן המאה ה-18. כך רוכזה כל הפעילות הדיפלומטית של האימפריה העות'מאנית בידי הדרוגמנים הגדולים. כך הפכו הם לעובדי המדינה החשובים ביותר בדיפלומטיה העות'מאנית. 

ב-1502 הפך עֲלִי בֵּיי לדרוגמן הגדול הראשון באימפריה העות'מאנית. בין 1502 ל-1661 נבחרו הדרוגמנים הגדולים מקרב הגרמנים, ההונגרים, האיטלקים ובני קהילות אחרות. ב-1661, עם מינויו של פַּנָיוֹטִיס נִיקוּסִיוֹס לדרוגמן הגדול, היו אלה היוונים אשר החלו להחזיק במשרה יוקרתית זו וימשיכו לעשות כן עד למהפיכה היוונית של 1821. במהלך אותה תקופה, חברי הקהילה הנוצרית שנודעה כ-Magnifica Comunità di Pera et Galata[10] חלקו עד למחצית המאה ה-17 את התפקידים של הדרוגמן הגדול של השער הנשגב ושל הדרוגמן הגדול של הצי עם היוונים האורתודוכסים של פֶנֶר [שכונה יוונית באיסטנבול]. כמה מן השושלות הגדולות המשתייכות לקהילה זו כללו את בני פִּיזַאנִי, נַאבוֹנִי, טימוֹני, טֶסְטָה, פוֹנְטוֹן ומשפחות אחרות.

2. דרוגמנים של משלחות זרות (שגרירויות, קונסוליות)

המעצמות המערביות שכוננו נציגויות באימפריה העות'מאנית נדרשו לאנשים שדברו את שפתן שלהן וכן את השפה שבשימוש הרשויות העות'מאניות. תחילה גייסו אותם הנציגויות הזרות מקרב קהילות המיעוטים הנוצרים בפֶנֶר ופֵּרָה שבקונסטנטינופול. בפֶנֶר התגוררו יוונים אורתודוכסים ובפֵּרָה (Beyoğlu) לטינים[11], לרוב ממוצא איטלקי. בהמשך החלו מדינות המערב להכשיר דרוגמנים משלהן מאחר שלא בטחו במקומיים.

דרוגמנים אלה פעלו כמזכירים-מתורגמנים אשר תרגמו מסמכים ומפגשים עם נציגי הרשויות העות'מאניות. הם ליוו דיפלומטים והתגוררו בשגרירויות או בקונסוליות. חוקרי מזרח ידועי שם רבים כגון ההיסטוריון הברון פון הַאמֶר, בִּיאַנְקִי, ז'וֹבֶּר, הוּאַרט, שְלֵכְטָה-וֵוסְהרְד, מ. הַרְטְמָן ואחרים החזיקו בתפקיד הדרוגמן בתקופה מסויימת. ניתן להשוותן לקציני עיתונות בשגרירויות אשר לעיתים קרובות פועלים כמתורגמנים או כמתרגמים.

אחת הסיבות לכך שהמערביים בחרו את הדרוגמנים שלהם מקרב משפחות אלו הייתה העובדה כי לפי המסורת העות'מאנית המעוגנת באיסלאם, אסור היה ללמוד שפות אירופיות. בני המערב נחשבו כופרים. מדינות מוסלמיות ומדינות נוצריות לא נתפסו כשוות-ערך. המדינות האירופיות כונו "Dar ül-cihad" (השער למלחמה הקדושה), "Diyar-ı küfr" (עולם הכופרים), וכד'. מגורים ארוכים מדי של מוסלמי במדינות אלו לא נחשבו נאותים. גם העות'מאנים לקו בתסביך גדלות. הסולטנים (padişah) והווזירים הגדולים (sadr-ı a´zam) נהגו באורח משפיל בשליחי מדינות המערב. בשל כל הסיבות הללו, עד לשלהי המאה ה-19, לא פתחה האימפריה העות'מאנית מעולם שגרירות במדינה מערבית כלשהי.

עם התרחבות היחסים בין האימפריה העות'מאנית לבין מעצמות המערב, לא היו עוד די דרוגמנים למלא את הביקוש, וכך כל מדינה חיפשה לה פתרון אחר. החל מ-1551 שלחה ונציה ילדים צעירים (Giovani di lingua) לקונסטנטינופול כדי להכשירם לדרוגמנים. רפובליקת רַגוּזָה [דוברובניק שבקרואטיה דהיום], פולין וצרפת עשו כן גם הן. ב-1626 הקים מסדר הכמרים הקפוצ'ינים הצרפתים בית ספר[12] בקונסטנטינופול ללימוד צרפתית, תורכית, לטינית, איטלקית ויוונית מדוברת. בית הספר הכשיר את קבוצת הדרוגמנים הראשונה שישרתו בצרפת. ב-1669 הקים קוֹלְבֶּר [שר האוצר של לואי ה-14] בית ספר לדרוגמנים בקונסטנטינופול, בית הספר לפרחי השפה ("Jeunes de la langue")[13]. הלימודים היו בחינם, שכר הלימוד שולם על ידי לשכת המסחר של מרסיי. מטרת המוסד הייתה לאפשר להימנע מלגייס דרוגמנים רק מקרב המשפחות המקומיות. הדרוגמנים ה"מקומיים" היו נתיני הסולטן וככאלה נאמנותם יכולה הייתה לעמוד לעיתים בספק. שליטתם הלקוייה בצרפתית גם היא היוותה סיכון בעת משא ומתן. כך נולד הרעיון לגייס ילדים צעירים על מנת ללמדם את שפות המזרח כבר מגיל צעיר.

ילדים צעירים ממדינות המערב ומשטחי האימפריה העות'מאנית חונכו ולמדו תורכית, ערבית ופרסית (elsine-i selâse[14). לאחר הכשרתם נודעו כ"dil oğlanı" (ילדי השפה). בחלוף הזמן הפכו תלמידים אלה חלק בלתי נפרד מן הקשרים הדיפלומטים בכך שהפכו לא רק מתרגמים ומתורגמנים בין השער הנשגב לבין נציגויות מעצמות המערב, אלא גם מומחים לתרבויות המזרח. הם גם החליפו את הדרוגמנים שנודעו כבעלי הבֵּרַאת [בעלי זיכיון מהסולטן][15].

בתחילת המאה ה-18 נדרשו התלמידים ב-Ecole de Jeunes de langues לתרגם כתבי יד בתורכית, בערבית ובפרסית כתרגולת חובה. המטרה הייתה להעשיר את ספרייתו של מלך צרפת. מדיניות תרגום זו היוותה חלק מיוזמה נרחבת יותר, שהחלה תחת קולבר, של רכישת יצירות מזרחיות באופן מתוכנן ומאורגן היטב. הרעיון של תרגום כתבי היד עלה אצל הרוזן ממוֹרֵפָּה (Maurepas), מזכיר המדינה של הצי. מרבית תרגומים אלה שמורים כיום בספריה הלאומית של צרפת. הם כללו סיפורים, טקסטים היסטוריים, צבאיים ודיפלומטיים, וכן אמנות, חוקים וכתבי קודש.

גם הבריטים ניסו להכשיר דרגומנים בעיקר עבור השגרירות הבריטית בקונסטנטינופול. בית הספר ליוונית באוקספורד אמור היה לקלוט יוונים צעירים אל הדת האנגליקנית. הפטריארך של ירושלים והדרוגמן הגדול של השער הנשגב אלכסנדר מַבְרוֹקוֹרְדָטוֹ ביטאו את הסתייגותם בשל תגובה אפשרית מצד הרשויות העות'מאניות.

באמצעות ידיעתם הנרחבת את תרבות האיסלאם ואת שפותיה, מילאו הדרוגמנים תפקיד מפתח בהעברת ידע ורעיונות בין האימפריה העות'מאנית לבין המערב, וכן במהלך ההיסטוריה של האימפריה העות'מאנית.

תורגם על ידי חיה שביט-קידר


[1]  Marghetitch, S.G. (1898). Étude sur les fonctions des Drogmans des missions diplomatiques ou consulaires en Turquie, p. 3. Constantinople.

[2] Orhonlu, Cengiz. (1993). Tercüman. İslam Ansiklopedisi. Istanbul, MEB, 176, quoted by Polatci, Osmanlı diplomasisinde oryantalist memurlar (Osmanlı belgeleriyle diloğlanları ve tercümanlar), p. 42.

[3] Balyos הינה מילה ממקור איטלקי. Bailo היה תואר שניתן בעבר לקונסולים ממדינות אירופיות, אך שימש בעיקר עבור שליחים של רפובליקת ונציה אל השער הנשגב. ה-bailo הונציאני הראשון מונה לאימפריה העות'מאנית בחתימת האמנה של 1454. בהמשך שימש אותו מונח עבור שליחים ושגרירים ממדינות אחרות.

[4] ב-1535 כרת פרנסואה הראשון מצרפת ברית עם סולימן המפואר. באותה שנה הקימה צרפת את שגרירותה הראשונה בקונסטנטינופול.

[5] בגרמנית מודרנית, המונח Dolmetscher משמש לציון מתורגמני ועידות.

 [6] KINLI p. 83, quoted by Polatci. Osmanlı diplomasisinde oryantalist memurlar (Osmanlı belgeleriyle diloğlanları ve tercümanlar). pp. 41-42.

[7] לבנטיני: קבוצת הקהילות שמשך מאות בשנים הרכיבו את האומה הלטינית-מזרחית או האומה הלטינית העות'מאנית.

[8] תקופת התנזימאת, שמשמעותה ארגון-מחדש בתורכית עות'מאנית, הייתה תקופה באימפריה העות'מאנית בין 1839 ו-1876.

[9] באימפריה העות'מאנית, הראיס-אל-כותאב מילא את תפקידי שר החוץ.

[10] לנתינים לא-מוסלמים של הסולטן העות'מאני בגלאטה הייתה מועצה משלהם שנודעה כ-Magnifica Comunità di Pera.

[11] המשפחות הלטיניות של גלאטה: בני נבוני, בני גריו, בני אוליביירי, בני פורנטי, וכד'.

[12] ביה"ס של צעירי השפה של הקפוצ'ינים.

[13] בית ספר זה הועבר לפריז וכיום נקרא INALCO (Institut National des Langues et Civilisations Orientales).

[14] שלוש השפות.

[15] המילה BARATAIRE מקורה במונח BERÂT, שפירושו דיפלומה. ה-BERÂT העניק להם הקלות סחר ומיסוי שהובטחו על ידי קפיטולציות שהעניקו זכויות יתר לאזרחי המדינות אותן שירתו.



Recommended citation format:
Elvin ABBASBEYLI. "תפקיד הדְרַגוֹמָן באימפריה העות'מאנית". israiic.co.il May 22, 2020. Accessed July 4, 2020. <http://israiic.co.il/p/9010>.